גלגלי הכפר בע"מ נ' שטרק ואח'

פסק דין

בכל זמן רלוונטי לתביעה:

1)התובעת היתה הבעלים של אוטובוס מספר רישוי 30-767-15 (להלן: "האוטובוס");

2) בהתאם לאמור בכתב התביעה, הנתבעת 1 פנתה לנתבעת 2 על מנת לבטח בביטוח רכוש את השימוש במשאית מספר רישוי 12-654-15 (להלן: "המשאית").

ביום 25.2.10 החנה מר יוסף אליהו את האוטובוס בחניון ליד מוסך. לטענתו, בבוקר למחרת הגיע למוסך וראה כי האוטובוס ניזוק בצידו השמאלי. המשאית חנתה ליד האוטובוס ועל הדופן הימנית שלה מצויים שרידי צבע אשר לטענתו הינם שרידי הצבע של האוטובוס. מכך הסיק העד שהמשאית פגעה באוטובוס.

הנתבעות כפרו בנטען בכתב התביעה. לפי העדויות של העדים מטעמן, המשאית אכן חנתה כ- 2.5 מ' מהאוטובוס, כאשר בעת שנסעה לאחור כיוון אותה מכוון.

מחומר הראיות עולה שלא היה כל עד ראיה לתאונה, וכל העדויות הינן עדויות נסיבתיות.

לאחר שמיעת הראיות ושמיעת סיכומי הצדדים סבור אני שיש לדחות את התביעה מהנימוקים כדלקמן:

1)עדותו של מר יוסף אליהו היא עדות יחידה של אדם המעוניין בתוצאות המשפט ועל עדות מעין זו חלות הוראות סעיף 54 לפקודת הראיות (נוסח חדש);

2) מר יוסף אליהו לא ראה את התאונה וכל עדותו הינה עדות סברה;

3) גם הסימנים על דופן המשאית אינם יכולים להצביע על כך שהמשאית היתה מעורבת בפגיעה באוטובוס, שכן במוצג ת/4 ובמוצג ת/11 ניתן לראות שלמשאית היתה דופן אחורית אשר בולטת קצת מהברזנט של המשאית. בדופן האחורית אין כל פגיעה ואין כל סימני צבע. אם המשאית היתה פוגעת באוטובוס אזי היו צריכים להיות סימני צבע בדופן האחורית של המשאית.

אשר על כן אני דוחה את התביעה.

התובעת תשלם לנתבעות, ביחד ולחוד, כדלקמן:

1) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל;

2) שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ד טבת תשע"ב, 19 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: